זן בחיי היום יום

אודות זרם הסוֹטוֹ זֵן

הבסיס להמשכיות הקיום של זרם הסוֹטוֹ זֵן מוסבר כמורכב משני היבטים עיקריים. ההיבט הראשון, ההעברה הישירה של החוק האמיתי ממורה לתלמיד באופן רציף מבודהה ועד עתה. ההארה של בודהה לפני 2500 שנה אפשרה לכל אחד להגיע לאותה הארה ולהגשים את הפוטנציאל האנושי האמיתי במלואו. דני ווקסמן קורא להארה של בודהה, המפץ הגדול, האירוע ששינה את ההיסטוריה האנושית ואיפשר את הפוטנציאל לסָטוֹרִי - הארה מלאה לכולם. ההיבט השני, כאשר בודהה הגיע להארה המלאה הוא ישב זָה-זֵן. כיום כאשר אנו יושבים בזה-זן אנו עושים זאת על פי הזָה-זֵן של בודהה לאחר שהוא הגיע להארה. לכן בהגיעו להארה, בודהה איפשר לנו לחדור לאני האמיתי ולהגיע להארה המקורית בהווה. מורי הזן בעבר ובהווה לימדו שהתרגול של בודהה לאחר שהגיע להארה, הזה-זן, הוא התרגול העליון ביותר, הדרך הישירה ללא גבולות, להגיע לסָטוֹרִי.

דוֹגֶן כותב בבֶּנְדֺוָאה: משום שזהו אימון חובק הארה, האימון מראשיתו, הוא כולו הארה מקורית. לכן, מורה זן, כשהוא נותן עצה לתלמידיו, הוא אומר להם לא לחפש הארה ללא אימון משום שהאימון עצמו מצביע ישירות על ההארה המקורית. ברגע שיושבים זה-זן, זה כבר הארה. לכן, שַאקְיָאמוּנִי-טָאטָהגָאטָה ומָהָאקָהשִׂיָּפָּה תרגלו אימון המבוסס על הארה. גם בּוֹדְהִידָרְמָה והוּיְ-נַאנְג עברו באופן דומה שינוי עמוק באמצעות אימון המבוסס על הארה. מצב זה אופייני לכל העקבות של העברת החוק בבודהיזם. משום שאימון אפילו מתחילתו מעביר חלק מהאימונים העליונים, אנו, למזלנו, משיגים חלק מהארה מקורית בדרך טבעית זו. מילים אלו משקפות היבט חשוב של תמצית הסוטו זן.

על פי המסורת של הסוטו זן, החוק האמיתי הועבר מבודהה ל-27 אבות זן בהודו לבודהידרמה שהוא אב הזן ה-28 בהודו. בודהידרמה נסע לסין והפך לאב הזן הראשון בסין. כך בודהידרמה העביר את החוק האמיתי מהודו לסין. דוגן כותב בבנדואה שהשם זה-זן ניתן לבודהידרמה ולממשיכיו, כאשר אנשים ראו אותם יושבים בישיבת הזה-זן ולא הבינו את עומק התרגול מעבר לתנוחה עצמה. דוגן וכל מורי הזן מדגישים את החשיבות שבהעברת החוק האמיתי ולימוד נכון של הזה-זן. מורי הזן בעבר ובהווה עושים את המיטב על מנת שההעברה של החוק האמיתי תהיה שלמה ולמען לימוד זה-זן הנמשך עד ימנו.

בודהידרמה היה אב הזן הראשון בסין. אחריו החוק האמיתי הועבר ל-5 אבות זן נוספים שפיתחו את הזן בסין. לאחר אב הזן החמישי הוֹנְג-רֵן, זרם הזן נחלק לשני חלקים, זרם הדרומי של ההארה המידית של אב הזן השישי הוּיְ-נַאנְג, והזרם הצפוני של ההארה בשלבים. זרם הזן הדרומי של ההארה המידית שגשג, ובסוף שושלת טַאנְג בערך חמש דורות לאחר הוי-נאנג צצו חמישה בתי ספר של זן (של הארה מיידית). שניים מבתי הספר האלו הם הרִינְזַי זן (או בסינית לִין-צִ'י) והסוטו זן (או בסינית טְסָאוּ-טַאנְג).

בספרו, הדרך הישירה לאני האמיתי ולתפקוד מלא בחיי היום יום, פרופ. מסונגה כותב על מקור השם, סוטו, והתפתחות הזרם ביפן:

השם נולד מחיבור במהופך של ההברות הפותחות של השמותיהם של טוֹזָאן רְיוֹקַאי שחי בן השנים 869-807, ותלמידו סוֹזָאן הוֹנְגָ'אקוּ שחי בן השנים 901-840, השם היה תחילה טוֹסוֹTung‪-‬Tsao, אך לאחר מכן שונה לסוטו כדי לעשותו קל להיגוי. … זרם הסוטו הדגיש את הזהות-העצמית של תרגול והבנה. תשומת-לב לפרטים התבטאה בכל הפעילויות … אף על פי כן, הסוטו-זן שנוצר על בסיס רצף ההוראה שבין טוֹזָאן לסוֹזָאן לא שגשג. ההתפתחות הנמרצת ביותר של הסוטו זן בסין הייתה באמצעות פועלו של תלמיד אחר של טוֹזָאן, ששמו היה אוּנְגוֹ דוֹיוֹ, שחי עד 902 לספירה.

ביפן סברו חלק מאנשי הסוטו-זן שיש לגזור את החצי הראשון של השם סוטו מתוך סוקאי, שם המנזר של אב הזן השישי (הוּיְ-נַאנְג). הם חשו, שבכך הם מקרבים את הסוטו-זן לזן המקורי. אף על פי כן נובעת עמדתם יותר מכוח האמונה מאשר מתוך הסתמכות על דיוק היסטורי.

הסוטו-זן הובא ליפן מסין של תקופת סַאנְג על ידי דוגן, שהיה גם הראשון שיצר את הזיקה של אב-הזן השישי לטוזאן - מייסד הסוטו-זן בסין, באמצעות השם סוטו, החלה בו. דוגן סיפק גם את הבסיס התאורטי להתפתחות הסוטו-זן ביפן. הפופולריות של הסוטו-זן בכל רחבי יפן לא באה בזמנו, אלא רק לאחר מכן בתקופתם של קֶיְיזָאן וגָאסָאן. הם היו רגישים לצרכי זמנם, והציעו דרך לימוד שהייתה מובנת למשכילים ולחסרי ההשכלה כאחד. על ידי כך שלימדו את הזן בצורה מושכת ושווה לכל נפש, הפכו את הסוטו-זן לבית הספר לזן הגדול ביותר ביפן. מורה הזן גָאסָאן (1365-1275), היה תלמיד המוביל של קֶיְיזָאן (1365-1268), שהיה מייסד של מקדש סוֹגִ'יגִ'י ביוֹקוֹהָמָה. גאסאן הבטיח את המשך התפתחות זרם הסוטו-זן בעתיד על ידי כך שהדריך 25 תלמידים אישיים, בעלי יכולת יוצאת מגדר הרגיל.

נְיוֹג'וֹ (רוּ-גִ'ינְג בסינית), מורה הזן הגדול של הסוטו-זן הסיני, העביר את החוק האמיתי לדוגן. דוגן העביר את החוק האמיתי לקוּן אֵג'וֹ. קון אג'ו וטַטְסוּ גִיקַיְי היו מוריו של קייזאן. במסורת הסוטו זן, דוגן וקייזאן נחשבים לשני הגלגלים שנושאים את העגלת הסוטו זן ביפן. (כלומר שניהם נחשבים לאבות מייסדים של הסוטו-זן ביפן.)

לפי ספרו של פרופ. מסונגה ריהו שנכתב בשנות השישים: ביפן העכשווית לזרם הרִינְזַי זן יש 6000 מקדשים (ומנזרים), לזרם הסוטו יש 15000 מקדשים, ולזרם האוֹבָּקוּ 500. לשלושת הזרמים יחד יש שמונה מיליון מאמינים והכמורה השנייה בגודלה ביפן.

שני מרכזי הזן הגדולים של הסוטו זן ביפן (המנזרים) הם: אִיהֵי-גִ'י שנוסד על ידי דוגן ונמצא במחוז פוּקוֹי, וסוֹגִ'יגִ'י שנוסד על ידי קייזאן ונמצא בטְסוּרוּמִי שבפאתי יוֹקוֹהָמָה. רוב הפעילות המנהלתית של הסוטו זן היא בין שני מנזרים ראשיים אלו.

במאה העשרים (והעשרים ואחת) הסוטו זן נפוץ לצפון אמריקה, אירופה, וכן למקומות נוספים בעולם. חלוצים כמו מורי הזן שוּנְרִיוּ סוּזוּקִי או דֶאשִימָרוּ עזרו ביצירת מרכזי סוטו-זן. לאחר אימונים, מורי זן מערבים החלו לצוץ. המנהלה של הסוטו זן ביפן ממשיכה לתמוך בהתפשטות הסוטו-זן בעולם על ידי שליחת מורים יפנים לרחבי העולם.

מספר מחשבות על עתידו של הסוטו זן במאה ה-21.

החזון של פרופ. מסונגה הוא שהתרבות המערבית והתרבות המזרחית (הזן בפרט) יתאחדו במערב והומניזם אמיתי יצמח מהבסיס של הזה-זן.

מיסודו הזן אינו מיסיונרי ואינו מנסה להידחף. למרות זאת נותרת השאלה:

האם אפשר שכמות גדולה של אנשים במערב (כמו גם במקומות אחרים) יכולו ליהנות מהפירות של תרגול ולימוד זה-זן?

פרופ. מסונגה הדגיש שלושה היבטים עיקריים של תרגול הזה-זן:

1. כל אחד צריך ויכול למצוא את עצמו דרך תרגול הזה-זן (הישיבה השלווה שלובת הרגליים)‪.‬
2. הדרך לעשות זאת היא כל יום כאשר קמים לשבת 5 או 10 דקות, לחשוב על סדר היום ולצאת לעיסוקים.
3. תרגול הזה-זן אינו עומד בסתירה לדת או מנהגים דתיים כלשהם. הזן עומד לחלוטים בפני עצמו ואינו סותר אמונה, נורמה או מנהג של דת מונותאיסטית כלשהי.

מה שפרופ. מסונגה ודני ווקסמן מנסים להסביר זה שהתדירות שבה יושבים זה-זן חשובה יותר מאורך הזמן של ישיבת הזה-זן. בעולם מודרני זה אנשים מעוד עסוקים ורבים לא מצליחים למצוא אפילו חצי שעה לעצמם. כל אחד יכול למצוא 5 או 10 דקות בבוקר לעצמו, ורגעים אלו של ישיבה שקטה יכולים לעשות את ההבדל בחיינו. נקודה חשובה נוספת היא שאת יכולה להיות נוצרית, יהודית, מוסלמית או גם אתאיסטית ועדין לתרגל זה-זן. אינך חייב לשנות את חייך הדתיים או מנהגיך בשביל ליהנות מהפירות של תמצית הזן - ישיבת הזה-זן.

בכדי שהזן וישיבת הזה-זן ישגשגו במאה ה-21, מורים צריכים להבין את הנפש של האדם המודרני במאה ה-21. באותה רוח שבה קייזאן פיתח והתאים את הזן ליפנים לפני יותר מ-600 שנה, מורים צריכים להתאים את הזה-זן לעת הזו ולנפש המערבית. ‪התרגול חייב להתאים לסדר היום של האדם העובד, בצורה זאת תרגול זה-זן תדיר אם מורה זן יהפוך לנגיש לרוב האוכלוסייה העובדת. הסוטו זן יכול להציע את כל הזן בודהיזם, או את הליבה של הזן - תרגול הזה-זן, למי שחפץ בכך. בצורה זאת התרגול יכול להיות זמין לכל האוכלוסייה בכל מקום בו יש מורה זן. לזן יש הפוטנציאל להיות נגיש למ‬יליוני אנשים, זה לא אוטופיה. רוב האנשים לא יהפכו לכמרים או נזירים ולא יזנחו את דתם בעבור הזן-בודהיזם. הסוטו-זן יכול גם לשגשג בקהילות של אנשי זן-בודהיזם. (כאלו שרוצים באורח החיים והמסורת של הזן-בודהיזם בתור דת.) מורים סוטו זן יכולים לתמוך בקהילה הגדלה של אלו שרק מבקשים לשבת זה-זן. אנשים אלו יכולים לקחת מהזה-זן איזה חלק מהמסורת שהם מבקשים וליצור מסורת חדשה (בתנאי שמה שהם יוצרים נובע מהבנה של מה שהמורים מנסים להעביר ולא מאיזשהו דחף דמוקרטי לעשות מה שנוח). מורי הזה יהיו שם בשבילם, ימשיכו להעביר את החוק האמיתי, יהיו מוכנים לעזור וללמד את כולם לפי צרכיהם ויכולתם בעולם אולטרה מודרני זה. מורי הזן יהיו נכונים להעביר את כל התרבות של הזן-בודהיזם או רק ישיבת הזה-זן למי שרוצה. גישה זאת יכולה לעזור בהגשמת החזון של פרופ. מסונגה: הזה-זן כדרך אוניברסלית להשיג אושר פנימי, יצירתיות, הגשמה עצמית, וכן אנושיות הנהוגה כלפי החברה בכללותה.

עופר כהן